2012-2013 | 2013-2014 | 2014-2015

ספר חדש מאת ד״ר אריה קיזל

כריכת הספרarie kizel the new easten nerative in israel 1כריכת הספרברכות לד"ר אריה קיזל, ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה על צאת ספרו החדש "הנרטיב המזרחי החדש בישראל" (הוצאת רסלינג).

הנרטיב הממוקף - הנרטיב המזרחי החדש העומד במרכז השיח המזרחי הרדיקלי - יוצא כנגד שלילת השלילוֹת של הציונות את המזרחיות-הערביות ומעמיד עצמו כאלטרנטיבה זהותית, אינטלקטואלית ואסרטיבית. מחקרו של אריה קיזל בוחן את עלייתו והתבססותו של הנרטיב המזרחי המהווה נקודת ציון במאבק רשת הנרטיבים המתנגשים כביטוי לרצונן של זהויות לבטא את עצמן כנפרדות והיברידיות באתרי הישראליוּת.
הספר בוחן את מקורותיו הפוסט-קולוניאליסטים והאנטי-ציוניים של הנרטיב המזרחי ואת המתקפה האינטלקטואלית שהוא מבצע על עצם הלגיטימציה שבציונות ובמוסריות הפתרון המדינתי שיצרה. עמדה נרטיבית חדשה זו מכירה בקשיים ההיסטוריים של חתרנותה, המוצגת כאמנציפטורית ובעיקר כמוסרית. היא מתחברת ביסודותיה לנרטיב הקורבני הפלסטיני ובגרסתה הרדיקלית מבקשת לחבור אליו כדי ליצור מרחב חדש שייתן עדיפות לערביות - תרבותית, שפתית ואף פוליטית. במסגרת זו עתיד להתקיים פירוק הקולוניאליזם הציוני על משטר האמת, שיח הידע והכוח השליט ותתבע התגברות קולות ונרטיבים אחרים במסגרת נקודת המפגש בין אנטי-ציונות לפוסט-מודרניות.
באמצעות מודל נרטיבי תלת-שלבי בוחן המחבר את ניסיונו של הנרטיב המזרחי לאתגר את גבולות השיח הישראלי, להתנתק מהפרוגרמה הציונית ההגמונית ולהציג תכנית פריצה נרטיבית – המבוססת גם על השנאת הציונות/האשכנזיות/המערביות - שתאפשר הבניית דגם רב-תרבותי אנטי-קולוניאלי שישקם את הערביות/המזרחיות המרחבית. המחבר פורס את קולות ההתנגדות לנרטיב המוצע ומנתח את הסיבות לשלב הקורבני שאליו הגיע ובו מולכד במציאות החברתית והקפיטליסטית שנוצרה בישראל של אשכנזים, מזרחים וילדיהם המשותפים.

מפגש למידה של הסטודנטים לתואר שני במגמה לניהול מערכות חינוך בתיכון יגור, כרמל – זבולון

תמונה מהמפגש ביגורביום רביעי, 24.12.14, התקיים מפגש למידה של הסטודנטים לתואר שני במגמה לניהול מערכות חינוך בתיכון יגור, כרמל – זבולון,  במסגרת קורס הפרקטיקום.
את המפגש הובילה גב' מירה יובל, מנהלת התיכון השש שנתי ביגור אשר שמה דגש בדבריה ובנתיב הסיור במשעולי בית הספר על הובלת חזון בית ספרי, תכניו, אופן בנייתו, השינויים שחלים בו באופן דינאמי ושוטף ויותר מכל על שילובו בכל תחום בבית הספר ויישומו בכל התהליכים הבית ספריים: בתהליכי חינוך – למידה – הוראה והערכה, בתהליך של פיתוח הצוות ובדיאלוג ושיתופי הפעולה הענפים שמובילה מנהלת ביה"ס  עם קהילת בית הספר, עם קהילות חינוכיות שונות בארץ ובחו"ל ועם גורמים חוץ בית ספריים שונים. בית הספר חרט על דגלו את המילים "שיח" והידברות". מהסיור למדנו ששתי מילים אלה אינן סיסמא בסדר היום של מנהלת בית הספר אלא דרך חיים.

לצפייה בתמונות מהמפגש לחץ כאן

מפגש למידה של הסטודנטים לתואר שני במגמה לניהול מערכות חינוך בתיכון יגור, כרמל – זבולון

תמונה מהמפגש ביגורביום רביעי, 24.12.14, התקיים מפגש למידה של הסטודנטים לתואר שני במגמה לניהול מערכות חינוך בתיכון יגור, כרמל – זבולון,  במסגרת קורס הפרקטיקום.
את המפגש הובילה גב' מירה יובל, מנהלת התיכון השש שנתי ביגור אשר שמה דגש בדבריה ובנתיב הסיור במשעולי בית הספר על הובלת חזון בית ספרי, תכניו, אופן בנייתו, השינויים שחלים בו באופן דינאמי ושוטף ויותר מכל על שילובו בכל תחום בבית הספר ויישומו בכל התהליכים הבית ספריים: בתהליכי חינוך – למידה – הוראה והערכה, בתהליך של פיתוח הצוות ובדיאלוג ושיתופי הפעולה הענפים שמובילה מנהלת ביה"ס  עם קהילת בית הספר, עם קהילות חינוכיות שונות בארץ ובחו"ל ועם גורמים חוץ בית ספריים שונים. בית הספר חרט על דגלו את המילים "שיח" והידברות". מהסיור למדנו ששתי מילים אלה אינן סיסמא בסדר היום של מנהלת בית הספר אלא דרך חיים.

לצפייה בתמונות מהמפגש לחץ כאן

פרופ' גבי סלומון על טכנולוגיות חדשניות בחינוך

תמונת ילדים המחזיקים טאבלטרשימתו של פרופ' (אמריטוס) גבי סלומון, מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה וחתן פרס ישראל לחינוך (תשס"א) שהופיעה בביטאון קהילת "ניגון הלב" עוסקת בכניסת טכנולוגיית הטאבלט לכיתות ומשמעותה ביחס לתפקידה של הטכנולוגיה בחינוך.


מה הטאבלט הזה לכם?
מדי כמה שנים מציף אותנו גל חדש של שיגעון טכנולוגי האמור להציל או לפחות לשפר באופן ניכר את הלמידה בבתיה"ס ואת הישגיה. הפעם מדובר בטאבלט, אותו מחשב בגודל מחברת הממלא את כל תיפקודי המחשב הנישא או השולחני. יש בתי"ס הלוחצים על ההורים לרכוש לילדיהם את הטאבלט כדי שזה ישמש ככלי למידה בכל כיתה בכל עת שמורה ירצה בכך (ור' בתיה"ס בהוד השרון). וותיקים שבינינו יזהו מיד את המגמה החוזרת על עצמה: האם לא הובטחו לנו פלאי-הישגים שכאלה בעידן הרדיו הלימודי, הסרטון, סרט הקולנוע, הטלוויזיה הלימודית, ובשנים האחרונות – המחשב? ומה אירע עם ההישגים המובטחים? ההר הוליד במקרה הטוב – עכברון קטן שלא הצדיק את הבשורות, את ההבטחות ואת העלויות. האם גל הטאבלט הפושט בימים אלה על בתיה"ס שונה מן הגלים הקודמים? במה נכשל החינוך כשאימץ לעצמו בהתלהבות את הטכנולוגיות הקודמות ובמה יהיה הסיפור שונה עתה?
מה שגרם לכך שהטכנולוגיות הקודמות לא שינו בהרבה את הישגי התלמידים היה שהפדגוגיה, משמע – דרך ההוראה ותכניה – לא השתנו חרף כניסתן של טכנולוגיות חדשות. ההוראה נותרה כשהיתה והטכנולוגיות שימשו כתוספתנים רוויי צבעים ועניין אך בפועל אותה פדגוגיה מיושנת  נותרה ברובה כשהיתה. הכנסת המחשב, למשל, גרמה לשיפור מרשים בהישגים בכמה מקומות, בבחינת איים בודדים בים, אך יבשות לא התפתחו כתוצאה מכך. ומה שגרם לשיפור בהישגים, במקום שהיו כאלה,  היה שינוי מהותי של הפדגוגיה שהשתמשה במחשב ולא המחשב כשלעצמו. האם לא צפוי שכך יקרה עתה עם הכנסת הטאבלט לכיתות?
ג'ון האתי (2003, 2007) מניו זילנד  סיכם כ- 50,000 מחקרים בחינוך שבהם השתתפו כ – 50 מיליון תלמידים (!). המחקרים בדקו מה באמת מנבא הצלחה בלימודים. השימושים השונים בטכנולוגיות חדשניות השפיעו על הישגים רק בין המנבאים החלשים ביותר (במקומות ה 90  ומטה). לעומת זאת, בין המנבאים הטובים ביותר היו עניינים הקשורים למורה ולאווירת הלימודים בכיתה. יחסית למורה, תרומת הטכנולוגיה היתה אפסית. נורווגיה ידועה כמדינה שבה נעשה השימוש הנרחב ביותר במיחשוב, וספציפית - בטאבלט.  אולם הישגיה במבחנים בינלאומיים מאכזבים מאד. יש לנו עדויות מכלי ראשון על מה קורה בכיתות כאשר מחשבים ניידים מוכנסים אליהן: "נשמעת מוסיקה חזקה שהורדה מן האינטרנט. התלמידים מחוברים זה לזה, ומשחקים כדורגל. אחד כותב את שיעורי הבית שלו. שתי תלמידות מורידות קטעי סרטים חדשים. תלמיד אחד משחק משחק-מחשב  ואחר משוטט סתם באינטרנט. השיעור – הלך לאיבוד". ( ארסטד, 2000).  
יאמר מי שיאמר שמדובר במחקרים ובתצפיות מלפני שנים רבות (במונחי ההתפתחות הטכנולוגית הרי מדובר בכמעט שנות דור), אך אין בכך כדי לבטל את המסקנות הנובעות מחמישים אלף מחקרים ומתצפיות; גם המוני מחקרים על ההשפעות הלימודיות של טכנולוגיות קודמות הובילו בדיוק לאותה מסקנה: לא הכלי משפיע אלא המורה והפדגוגיה הנקוטה בידיו או בידיה תוך שימוש בכלי. ניתן כמובן להצביע גם על מחקרים רבים שמצאו הישגים חיוביים, ובכלל זה שימושים בטאבלט, אך יש להבחין בין ניסויים קצרי מועד ולבין ארוכי טווח (הצלחה יפה לראשונים, אך לא לאחרונים) ובין מחקרים על קבוצות לומדים קטנות לעומת כיתות שלימות (הצלחה בראשונים ומבוטלת באחרונים) .
כל הדברים האלה אינם פוסלים את השימוש בטאבלטים אך מכאן ועד אימוצם הסיטונאי ללא התאמה משמעותית של הפדגוגיה (כולל הכשרת המורים לכך) – הדרך עודנה רחוקה. ההתלהבות והרצון להתאים את ביה"ס למאה ה 21 אינם מצדיקים אכזבה נוספת לאכזבות שהטכנולוגיות השביעו אותנו בעבר. ניתן ללמוד מלקחי העבר ולהקדים מחשבה למעשה אך אסור לתת לחברות המסחריות ולחסידים התמימים של הטכנולוגיה להוליך את החינוך בדרכים לא בדוקות. תוספתן הוא רק תוספתן ואי אפשר לצפות ממנו, חרף הבטחות המפיצים המסחריים, שישנה משהו משמעותי בחינוך.
פרופ' (אמריטוס) גבי סלומון מאוניברסיטת חיפה הוא חתן פרס ישראל בחינוך, תשס"א

יום עיון ותערוכה - 40 שנה לפקולטה לחינוך ול-'עיונים בחינוך'

לחץ כאן לצפייה ישירה בכנס - לצפייה רק בדפדפן Internet Explorer

לפני ארבעים שנה עם הקמת בית הספר לחינוך, שהפך ברבות השנים לפקולטה לחינוך, נוסד "עיונים בחינוך", שהיה לכתב העת המרכזי בישראל לחקר החינוך, בו השתתפו חוקרים, הוגים ואנשי מעשה בחינוך מכל האוניברסיטאות והמכללות בישראל.

מן הכרך הראשון שלו, שראה אור במאי 1973, ועד היום שילב "עיונים בחינוך" לצד החוקרים ואנשי ההגות סופרים, אמנים ויוצרים מכל תחומי האמנויות.

במלאת לו ארבעים שנה חוגגים אנו בהוצאתו לאור של כרך חגיגי ויום עיון המשקפים את ריבוי פניו של כתב העת.


במסגרת החגיגות למלאת 40 שנה לפקולטה לחינוך יום העיון "בין הגות, מדיניות, יצירה ועשייה חינוכית" יתקיים ביום ה' 15.01.2015, התכנסות בשעה 9:30 באודיטוריום מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה.


יום העיון ילווה בתערוכה "הפקולטה לחינוך חוגגת 40" שאצרה ד"ר תמי אלמוג בגלריית הרוח הישראלית, המציגה צילומים מהפקולטה.  

קישור להזמנה המלאה ליום העיון
קישור לדף התערוכה באתר אנשים ישראל

ספר חדש לפרופ' קלרה סבג וד׳׳ר ליאת ביברמן שלו ׳׳חינוך חברה וצדק׳׳

education-society-justice-clara-sabbagh1

חינוך חברה וצדק

ברכות חמות לפרופ' קלרה סבג, מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך על הוצאת ספר חדש ביחד עם ד"ר ליאת ביברמן שלו בהוצאת פרדס: "חינוך חברה וצדק"

מוקד הספר שלפנינו הינו פיתוח הבנה רחבה וביקורתית אודות הפרספקטיבה הסוציולוגית בחקר מערכת החינוך הפורמאלית והבלתי-פורמאלית. הספר בוחן את יחסי הגומלין שבין מערכת החינוך לבין שלוש ספרות חברתיות מרכזיות: משפחה, ריבוד חברתי ואידיאולוגיות תרבותיות-חברתיות/ פוליטיות, ושואל את השאלה הסוציולוגית הקלאסית: עד כמה ובאיזה אופן מערכת החינוך "משחררת" או "משעתקת" את אי-השוויון החברתי?

ייחודו של ספר זה בפרספקטיבה הסוציולוגית בחקר החינוך, ומתחקה אחר קשת הפרדיגמות בחקר הסוציולוגיה של החינוך ובעיקר בפרדיגמת המבנה החברתי ובפרדיגמת הפעולה החברתית. כמו כן, הוא בוחן את תפקידי המשפחה וביחסי הגומלין שבין משפחה וחינוך, כפי שהם מתפרשים על-ידי הפרדיגמות השונות, תוך אפיון תפקידי החיברות של המשפחה. הספר מציג את הזיקה שבין מערכת החינוך בחברה נתונה תורמת לניעות חברתית או משמרת מצב של אי-שוויון.

הספר מקדיש את פרקו האחרון להצגת התמורה שחלה בחברה הישראלית החל מאמצע שנות השמונים ובמיוחד במעבר לאידיאולוגית הגלובליזציה, דהיינו: מעבר מתפיסת מערכת החינוך כפועלת בתוך המרחב הלאומי בלבד אל תפיסת מערכת החינוך כפועלת במרחב גלובלי.

פרופסור קלרה סבג היא מרצה בכירה בחוג למנהיגות למדיניות בחינוך, אוניברסיטת חיפה. המחברת הינה סוציולוגית חינוכית, המתמחה בחקר תפיסות של צדק חברתי. תפיסות המונחות ביסוד החברה המקומית והגלובלית ובתחומי חינוך, משפחה, יחסים בין-דוריים, רווחה ואזרחות.

ד"ר ליאת ביברמן-שלו הינה בוגרת הפקולטה לחינוך שבאוניברסיטת חיפה וכיום עמיתת הוראה ופוסט דוקטורנטית בחוג למדיניות ומינהל בחינוך שבאוניברסיטת תל אביב. עיקר מחקרה עוסק בצדק חלוקתי בחינוך, בפדגוגיות ותרבויות דיסיצפלינאריות ובהשפעות הגלובליזציה על מעמדם המקצועי של מורי הדעת השונים.

הדוקטורנטית תמר פורמן זכתה במלגה ע"ש יובל נאמן

תמונת הלוגוברכות לדוקטורנטית בחוג ללקויות למידה, בהנחייתה של ד"ר אורלי רובינשטיין שזכתה במלגה היוקרתית על שם יובל נאמן של משרד המדע, הטכולוגיה והחלל.
עבודת הדוקטורט שהוגשה למלגה עוסקת באופרציות לא סימבוליות מוערכות, אופרציות סימבוליות מוערכות ומדויקות ויכולת מתמטית.

תקציר העבודה:


Numerical representations are thought to rest on two representation systems: symbolic (e.g., Arabic numerals such as “6” or number words such as “SIX”) and non-symbolic approximate (ANS) representation (e.g., a group of dots). The fact that these representations are related is well documented. However, the literature is inconclusive regarding their relationship with mathematical proficiency. ANS is commonly examined by comparison tasks (two arrays of dots are presented and one is required to compare them), but recently some studies have focused on the performance of math operations (i.e., addition, subtraction and multiplication) within the ANS and approximately using symbolic representations.

In the current study I will try to answer and expand the question regarding the relation between the ANS and mathematical proficiency by focusing on three types of mathematical operations: (1) ANS operations (e.g., adding groups of dots and estimating their sum), (2) approximate symbolic operations (e.g., estimating the sum of 37+41), and (3) exact symbolic operations (e.g., 7+8=?). Their relation among themselves and with mathematical proficiency will be examined in five age groups.

This will be the first study to (1) examine these three types of operations (and one of the few that examine approximate symbolic ones) (2) examine their relation to mathematical proficiency, in (3) five different age groups. The outcomes of the current study may potentially enable the generation of new strategies in mathematics education, strategies that will utilize children’s ability to perform approximate mathematical operations in order to encourage the acquisition of mathematical knowledge.


לקול הקורא של המלגה

נפתחה שנת האימונים בהוראה במודל ה-PDS המלווה במחקר פעולה

תמונה מהמפגשבתחילת נובמבר נפתחה שנת האימונים בהוראה לכל הסטודנטים בחוג ללמידה, הוראה והדרכה. שנה זו עומדת בפתח הרחבת מודל "בית ספר מקצועי" (Professional Development School) וליוויו בקורס אקדמי ראשון אודות מחקר פעולה בשדה החינוך.

שנת האימונים בהוראה נפתחה ביום עיון באולם בית הסטודנט שבאוניברסיטת חיפה. ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה, ד"ר אריה קיזל הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין האקדמיה לבין השדה החינוכי והודה למנהלי בתי הספר השותפים לאוניברסיטת חיפה באימונם של הסטודנטים והכנתם להשתלבות בשדה: לגב' בתיה בראונר מנהלת בית הספר תיכון ניסויי עירוני א' חיפה וצוות המורים המאמנים, לגב' אמירה נאסר מנהלת בית הספר הממלכתי אלטרנטיבי "חיוואר" בחיפה וצוות המורים המאמנים, לרב אופק מאיר מנהל חטיבת הנעורים במרכז חינוך ליאו בק, לגב' דפנה יעקובוביץ מנהלת החטיבה העליונה במרכז חינוך ליאו בק ולמר דני פסלר, המנהל הכללי של מרכז חינוך ליאו בק ולכל צוות המורים המאמנים בשתי החטיבות, לד"ר עפו חלילייה מנהל תיכון יפיע ע"ש ראוף אבו חאטום וכל צוות המורים המאמנים, לגב' יוליה ארגמן, מנהלת בית הספר תיכון גלים בכפר גלים ולגב' איריס חזיזה, מנהלת חטיבת הביניים גלים בכפר גלים וצוות המורים המאמנים בשתי החטיבות, למר מאהר נאסראלדין מנהל בית הספר אורט למדעים ומנהיגות בדלית אל-כרמל וצוות המורים המאמנים ולמר סימעאן אבו סינא מנהל בית הספר מאר אליאס וצוות המורים המאמנים. "כל אלה יחד עם רכזי ה-PDS עושים רבות למען שיתוף הפעולה החשוב הזה ואנו מודים להם בכל לב", אמר ראש החוג.

מרכזת תוכניות ה-PDS בחוג ללמידה, הוראה והדרכה, גב' נאוה בר הדגישה את יעדי ה-PDS לשנת תשע"ה: העמקת המפגש של הסטודנטים עם ההווייה הבית ספרית על היבטיה השונים – הוראת הדיסציפלינה, הוראה פרטנית, הכרת המערכת הבית ספרית ועוד. קיום יום למידה שנתי מרוכז לכל הסטודנטים בנושא משמעותי עבור סטודנטים להוראה כמו שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה הרגילה. היתלוות הסטודנט ליום שלם בכיתה אחת למפגש עם כל מרכיבי הפדגוגיה והחינוך שלה – "יום בחיי כיתה" וכן הגברת תהליכי ההערכה המעצבת וההערכה המסכמת של הסטודנטים. במקביל רכזי ה-PDS לומדים ומשפרים את עשייתם באמצעות קהילה לומדת.

בהמשך היום עבדו הסטודנטים בקבוצות על פי שיבוצם לבתי הספר.

תודה לרכזי ה-PDS בכל אחד מבתי הספר: לגב' סימה נזרי, רכזת ה – PDS  בתיכון עירוני א' בחיפה, לגב' סונדוס אבו גאנם,  רכזת ה – PDS  בתיכון יפיע, לגב' ליאת אמודאי, רכזת ה – PDS  בתיכון גלים בכפר גלים, לגב' גרייס סלאמה,  רכזת ה – PDS  בתיכון מאר אליאס בחיפה, למר יוסי מזור, רכזת ה – PDS  במרכז חינוך ליאו בק בחיפה, להיאם נאסראלדין, רכזת ה – PDS  באורט למדעים ולמנהיגות בדלית אל כרמל ולבאסמה חלבי, רכזת ה – PDS  בבית ספר ממלכתי אלטרנטיבי חיוואר בחיפה.

ב – 6.11.14  התארחו בתיכון מאר אליאס בחיפה חברי  האירגון האמריקאי מאסטרי פאונדישין - Mastry Foundition,  ארגון אמריקאי שהקים בית ספר למנהיגות בו לומדים אנשי חינוך ומנהיגים מעולם החינוך ומארגונים לשינוי חברתי ברחבי העולם. מנהל תיכון  מאר אליאס, מר אבו סינה סמעאן, אשר למד בבית ספר זה הציג  את החזון הבית ספרי ואת הפעילויות שבית הספר מקיים, את הפרויקטים המגוונים עם בתי ספר יהודים ובית ספר גרמני וכן את השותפות עם הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה במסגרת תכנית ה – PDS  הפועלת בבית ספרו.

במפגש נכחו גם הארכיבישוף של העדה הנוצרית הקתולית, מפקח בית הספר לשעבר ד"ר מישיל סלימאן וגב. גרייס סלאמה, רכזת ה - PDS  מטעם החוג ללמידה, הוראה והדרכה בבית ספר מאר אליאס.
גרייס סלאמה הסבירה על תכנית האימונים בהוראה במודל ה – PDS  תוך מתן דגש על שיתוף הפעולה הפורה בין אוניברסיטת חיפה לבין ביה"ס ועל תרומת ביה"ס והצוות החינוכי לסטודנטים בכל הקשור להתנסות המעשית ולדרכי ההוראה המיושמים הלכה למעשה בתוך ביה"ס. גרייס ציינה כי תיכון מאר אליאס התגלה כחממה תומכת לסטודנטים להוראה ומנהל בית הספר התגלה  כמי שניחן בחזון חינוכי ותרבותי מוביל המשמש דוגמא ומופת הן לצוות החינוכי והן לסטודנטים.

לחץ כאן לצפייה בתמונות

ד׳׳ר תמר אלמוג בראיון על דור ה-Y בערוץ הראשון

תמר אלמוגביום שבת 8.11.14,  עסקה תוכנית גלובוס של ערוץ 1 בהנחייתם של אורן נהרי ודוד ויצטום בנושא 'דור ה-Y'.

באולפן התארחה ד"ר תמר אלמוג, מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה שעומדת להוציא לאור ספר על דור ה-Y הישראלי, יחד עם פרופ' עוז אלמוג מאוניברסיטת חיפה.


בתיאור מחקרם, כותבים המחברים: "דור ה-Y גדל לתוך ההאצה המהירה בפיתוחים הטכנולוגיים בתחום המחשבים והאינטרנט והוא בעל נגישות לכלים ואמצעי תקשורת מתקדמים. זה דור הילידים הדיגיטליים, הדור הגלובלי, שנחשף מגיל צעיר לגירויים גלובליים: מוסיקה, מזון מהיר, שידורי חדשות ואירועים מרחבי העולם, אינטרנט וכו'. הוא חווה יותר מכל דור אחר חוויות גלובליות, כגון נופשים וטיולים בעולם, שיחות בינלאומיות, רשתות חברתיות עולמיות וקניית מותגים ומוצרים מכל רחבי העולם (Prenksy  2001; Palfrey & Gasser 2008).

המושג "דור ה-Y" מתכתב עם ספרו של דאגלס קופלנד (דור ה-X) ומסמן את יורשיו הביולוגיים והתרבותיים של דור ה-X. קופלנד כנה את היורשים "מתבגרים - גלובליים" ("Global Teens") בספרו Shanpoo Planet מ-1992. בראשית המילניום נעשה נפוץ המושג דור ה-Y בתקשורת האמריקאית ואחר כך התפשט בהדרגה למדינות נוספות"

לתיאור המחקר באתר 'אנשים ישראל -המדריך לחברה הישראלית'

ספר חדש בעריכת פרופ' בילי עילם בהוצאת Springer

bily-sScience-Teachers-Use-of-Visual-Representationsברכות על הוצאת הספר החדש "Science Teachers’ Use of Visual Representations" בעריכתם של פרופ' בילי עילם, מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה יחד עם ג'ון גילברט, תחת ההוצאה לאור Springer.

הספר בודק את השימוש המגוון שעושים מורים למדעים בייצוגים ויזואליים בכיתותיהם ואת יכולותיהם הייצוגיות. הוא דן בפדגוגיות ייחודיות המיושמות בעת השימוש בוויזואליה למטרות הוראה ולמידה, מציג חומרים קוריקולאריים מקוריים וחוקר אפשרויות יישום עתידיות של הוויזואליזציה  בהוראת המדעים.

הספר פותח בדיון בחשיבותם של הייצוגים הוויזואליים בהוראת המדעים. הוא ממשיך בפרוט לגבי שני חידושים אחרונים בתחום  – סימולציות ו״אנימציה איטית״ בתהליך ההחצנה של מודלים מנטאליים. הוא מעריך את דרכי השימוש של המורים בדיאגרמות במטרה להציג מושגים בביולוגיה ובכימיה.

בהמשכו, בוחן הספר את השימוש בייצוגים וויזואליים בכתות רב-תרבותיות ואת השלכות התרבות לשימוש המורים בייצוגים. פרק ייחודי עוסק בחשיבות השפה לעיצוב ייצוגים ולשימוש בהם, ואחר דן בייצוגים הוויזואליים המופיעים בספרי כימיה פופולאריים ומציג את מקומה החשוב של הויזואליזציה בצורות למידה עכשוויות כמו, הלימוד הלא פורמאלי העצמי (כמו במוזאוני המדע).

כללית, הספר מציג את הטענה שאם יש לממש בעתיד הקרוב את הפוטנציאל הטמון בוויזואליזציה בתחום הוראת המדעים,  יש לכלול נושא זה בתכניות להכשרת מורים ולפתוח המקצועי שלהם. יש לבחון דרכים לפיתוח היכולות הייצוגיות של מורים ולקדם את השפעתו של יישום מושכל של הוויזואליזציה בהוראה על איכותה של הוראה זו.

המגמה העולמית של הקניית  חינוך מדעי לכל, ביחד עם הנגישות הרבה לדפוס איכותי וצבע, למחשבים אישיים ולמכשירי הקרנה, הובילו לשימוש אינטנסיבי ורחב בייצוגים וויזואליים בכתות בית-הספר. הספר מציע הארה ייחודית של היחסים שבין ייצוגים וויזואליים וחנוך מדעי, ובכך הוא מהווה מקור עשיר לחוקרי התחום ומוריו.


לדף הספר באתר ההוצאה לאור

מפגש היכרות לפתיחת השנה בחוג למנהיגות ומדיניות בחנוך

DSCF8088החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך קייים בשבוע השני ללימודים, ביום 5.11.2014, מפגש היכרות מיוחד בין הסטודנטים לתואר השני בשתי מגמות – המגמה לניהול מערכות חינוך ו- המגמה לחינוך, חברה ותרבות. המפגש נפתח בדברי ברכה של ראש החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, פרופ' אנית סומך, ונמשך במעגלי היכרות שהונחו על ידי ברוך יעקובי, סטודנט במגמה לחינוך, חברה ותרבות ומנהל בית ספר עין הים בחיפה.

המגמה לניהול מערכות חינוך מיועדת להקניית ידע והתנסות בתחומי הניהול, הארגון והמדיניות תוך התמקדות במערכות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות. תכנית הלימודים מורכבת מתחומים מגוונים ובהם ארגונים, מנהיגות וניהול, מדיניות ציבורית, משאבי אנוש, משפט וכלכלה. מטרת המגמה להכשיר עתודה מנהיגותית מובילה, שתוכל לסייע לארגונים חינוכיים לשפר אפקטיביות ארגונית ולהשפיע על עיצוב מדיניות החינוך בארגונים חברתיים ובמגזר הציבורי.

המגמה לחינוך, חברה ותרבות מתמקדת בהיבטיו החברתיים והתרבותיים של החינוך, תוך שימת דגש מיוחד על החינוך הבלתי-פורמאלי. הלימודים מעוגנים בתחומי הדעת של הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה של החינוך  ומאירים את יחסי הגומלין בין מערכות חינוך לבין סוגיות מפתח חברתיות כגון צדק, שיוויון, זהות ושוֹנות. תוכנית הלימודים במגמה מציעה מגוון נושאי לימוד: חינוך בלתי-פורמאלי, ניוּ-מדיה ונעורים, פוליטיקה של החינוך, מגדר וצדק חברתי, דגמים של חינוך אזרחי ודתי, אנתרופולוגיה של הילדות, וגישות לניתוח שיח ביקורתי בחינוך.

לצפייה בתמונות מהמפגש

ד׳׳ר אריה קיזל יועץ במחקר בינלאומי ׳׳אירופה בספרי לימוד׳׳

ד״ר אריה קיזלברכות לראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה, ד"ר אריה קיזל שנבחר לשמש יועץ במחקר בינלאומי, בנושא ספרי לימוד בהיסטוריה תחת השם The EurViews.

ד"ר קיזל גם משמש מזה ארבע שנים יו"ר הוועדה הישראלית-גרמנית לחקר ספרי לימוד בהיסטוריה, בגיאוגרפיה ובאזרחות. בין תחומי התמחותו האקדמית חקר ביקורתי של ספרי לימוד.

המחקר הבינלאומי יעסוק בנושא "אירופה בספרי הלימוד ברחבי העולם". הוא יתרכז בדרך שבה מוצגים יבשת אירופה והאירופאיות בספרי הלימוד. בסופו של המחקר, יציג The EurViews פרויקט מקוון רב-לשוני תוך בחינה ביקורתית והצגה שיטתית שמטרתה לחשוף את הריבוי וההשתנות של מושגים אודות אירופה ואירופאיות במגוון מדינות, יבשות ותרבויות.

המחקר יתבסס על ניתוח תוכן איכותי של ספרי לימוד והשוואה שיטתית של כל המקורות. המחקר יעסוק בפרק זמן ארוך יחסית: מתחילת המאה ה-19 ועד המאה ה-20 וזאת כדי להציג ניתוח סינכרוני וניתוח דיאכרוני השוואתי סביב אירועים היסטוריים וסביב אירועים של היסטוריה של החינוך.

לקריאה נוספת אודות המחקר

תחרות "בואו נשחק מתמטיקה" על שם אלעד שיאון ז"ל במרכז הארצי למורים למתמטיקה

hmath-sהמרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי גאה להכריז על תחרות "בואו נשחק מתמטיקה" על שם אלעד שיאון ז"ל לפיתוח משחקים מתמטיים יצירתיים ומאתגרים. האתגר של פיתוח משחקים יעודד יצירתיות, פתרון בעיות, והחשוב מכל אהבה והנאה מהמתמטיקה גם למפתחים וגם למשחקים. התחרות פתוחה לכל קבוצת תלמידים מז'- יב' בלווי מנחה בוגר.


שני מסלולים בתחרות:
1. דגמים בנויים, משחק קלפים או משחק לוח מסורתי, משחק חוץ.
2. משחק מחשב, אנימציה, משחק אפליקציה לטלפון נייד או טאבלט.

לדף התחרות באתר המרכז

ד׳׳ר יאיר זיו בראשות משלחת הערכה חינוכית בגאנה

ghana-flag-syair-zivמשלחת מאוניברסיטת חיפה, בראשות ד"ר יאיר זיו, מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם ופרופ' אבי שגיא-שורץ, ראש המרכז לחקר התפתחות הילד בחוג לפסיכולוגיה, חזרה בשבוע שעבר משליחות רשמית של משרד החוץ בגאנה.

מטרת המשלחת היא הערכת מערכת החינוך לגיל הרך במדינה, ולשם כך קיימו חבריה ראיונות עם אנשי מפתח, החל מגננות ועד מנכ"ל משרד החינוך. בנוסף, ערכו חברי המשלחת תצפיות בגנים באמצעות שיטות תצפית ייחודיות שנעשו בידי נורית סלע, עוזרת מחקר שנלוותה למשלחת.

פרס מפעל חיים לפרופ' עזי ברק מהאגודה הבינלאומית לחקר התערבויות באינטרנט

Azy award-sהפקולטה לחינוך מברכת את פרופ' עזי ברק, מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם והחוג ללמידה, הוראה והדרכה אשר זכה בפרס מפעל חיים מטעם האגודה הבינלאומית לחקר התערבויות באינטרנט. הפרס היוקרתי הוענק לו במסגרת הכנס הדו-שנתי של האגודה שהתקיים השנה בולנסיה, ספרד.

האגודה (ISRII - The International Society for Research on Internet Interventions) Azy award-1הוקמה בשנת 2004 ומקדמת מחקר מדעי בנושא של טכנולוגיות מידע ותקשורת המכוונות להשגת תוצאות התנהגותיות, פסיכולוגיות ושל בריאות נפשית. התערבויות באינטרנט כוללות מגוון רחב של טכנולוגיות חדשות המערבות שימוש באינטרנט, במכשירים ניידים, משחקים דיגיטיליים, מציאות מדומה ורובוטיקה. חברי האגודה הם חוקרים, קלינאיים, מהנדסים ומדעני מחשב, מידענים, מפתחי תכנה, כלכלניים ומומחי מדיניות אשר מחויבים למצויינות ביצירת התערבויות באינטרנט מבוססת ראייה.

 קישור לאתר האגודה

חוקרי הפקולטה לחינוך במאמר על אוריינות טכנולוגית

kids-comp-sgavriel-salomonמאמר דעה שהתפרסם לאחרונה בעיתון דה מארקר דן בסוגיית מיקומה של האוריינות הטכנולוגית במערכת החינוך. כותב המאמר, ערן רביב, מצטט את ספרו של פרופ' (אמריטוס) גבי סולומון מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה ביחס למושג שהגדיר בשם "דפקט הפרפר" ומזכיר את המחקרים החדשניים שהוצגו לאחרונה בכנס LINKS בפקולטה לחינוך, בנושא "למידה בחברת המידע".

תקציר המאמר:
"הרשת היא כבר מזמן לא רק מקום לאיתור מידע. הרשת נהפכה לתשתית המשמעותית ביותר למציאה וקידום של פתרונות לבעיות ברמת הפרט, הקהילה, הכלכלה והלאום. מי שלא יידע להשתמש בה באופן מכוון ומושכל יישאר עם מפה ישנה ביד בעידן שכל האחרים נעים במהירות עם GPS".

 

לקריאת המאמר המלא

ד׳׳ר לטם פרי-חזן על החינוך החרדי בבלגיה

lotem-p-h-smalllotem-perry-hazanראיון עם ד"ר לטם פרי-חזן, ראש המגמה לניהול מערכות חינוך, בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, בנושא מחקרה על החינוך החרדי בבלגיה הופיע בכתבה שפורסמה לאחרונה בעיתון YNET.
הכתבה סוקרת בהרחבה את מחקרה המקיף של ד"ר חזן פרי שמספרת על חוויותיה ותובנותיה מתוך למידתה את מערכת החינוך החרדית בעיר אנטוורפן שבבלגיה.


תקציר הכתבה:
"הילדים דוברים חמש שפות, אין אפליה בקבלה לבתי הספר, חלק מהמורים כלל אינם יהודים - ומשרד החינוך הבלגי מפעיל פיקוח הדוק. ד"ר לטם פרי-חזן ערכה מחקר מקיף על החינוך החרדי בבלגיה, בניסיון לבדוק מדוע מה שמתאים לחובשי הכיפות השחורות שם - הוא "גוואלד" בישראל"


קישור לכתבה המלאה

מענק מחקר ISF לפרופ' תמי קציר ולד׳׳ר ענת פריאור אונגר

tami-anat1 לוגו הקרן הלאומית למדע

ברכות לפרופ' תמי קציר, ראש החוג וד"ר ענת פריאור אונגר, מהחוג ללקויות למידה על זכייתם במענק יוקרתי של קרן המדעים הלאומית (ISF) על מחקרם "הבנת נקרא ותהליכי כיול בשפה ראשונה ושנייה בקרב סטודנטים".


במחקר זה יחקרו כיצד ניתן לעזור לסטודנטים לשפר את כישורי הבנת הנקרא, הן בשפת האם והן בשפה זרה. באופן ספציפי, יבחן האם ניתן לשפר באופן אפקטיבי את הבנת הנקרא של הסטודנטים במהלך סדרת מפגשי אימון על ידי מתן פידבק המכוון לכיול, הן בשפת האם והן באנגלית. מחקר זה ישפוך אור על הבדלים בתהליכי הבנת נקרא בשפה ראשונה וזרה ואת השפעת תהליכי אימון בתחום זה על סטודנטים.

ספרם החדש של פרופ' אנית סומך ופרופ' יזהר אופלטקה

Organizational-Citizenship-Behavior-sברכות לפרופ' אנית סומך, ראש החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, על הוצאת ספר חדש ביחד עם פרופ' יזהר אופלטקה מאוניברסיטת תל אביב, בהוצאת Routledge. הספר בוחן את תופעת ההתנהגות האזרחית הארגונית (Organizational Citizenship Behavior)- הנכונות לתרום מעל ומעבר - בקרב מורים.
 

לדף הספר באתר ההוצאה לאור

תקציר הספר:

This book extends our understanding of the attitudes and behaviors of teachers who improve their schools consistently and considerably. It sets out to critically analyze and examine organizational citizenship behaviors (OCB) in schools from a contextual perspective and to display the uniqueness of the concept in the context of school, its dimensions, boundaries, antecedents and consequences from a multi-level perspective.

Chapters consider:

  • understandings of teachers' OCB, its nature, components, and salience in schools
  • personal, organizational, and cultural factors which might facilitate or inhibit teachers' OCB
  • contributions and the drawbacks of OCB for the improvement of educational systems, schools, and educators
  • a new conceptualization of teachers' OCB based on the unique characteristics of school and the teaching profession, and consequences for theory and practice
  • practical tools for guiding educational policy-makers,principals, and teacher educators on how to assimilate and enhance teachers' OCB.

Organizational Citizenship Behavior in Schools will appeal to scholars and researchers in educational administration, educational policy, school leadership and teacher education. It will also be of interest to supervisors, policy makers and postgraduate students in the field of education

http://www.sponpress.com/books/details/9780415720533/

ספרם החדש של פרופ' אנית סומך ופרופ' יזהר אופלטקה

Organizational-Citizenship-Behavior-s-hברכות לפרופ' אנית סומך, ראש החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, על הוצאת ספר חדש ביחד עם פרופ' יזהר אופלטקה מאוניברסיטת תל אביב, בהוצאת Routledge. הספר בוחן את תופעת ההתנהגות האזרחית הארגונית (Organizational Citizenship Behavior)- הנכונות לתרום מעל ומעבר - בקרב מורים.
 

לדף הספר באתר ההוצאה לאור

תקציר הספר:

This book extends our understanding of the attitudes and behaviors of teachers who improve their schools consistently and considerably. It sets out to critically analyze and examine organizational citizenship behaviors (OCB) in schools from a contextual perspective and to display the uniqueness of the concept in the context of school, its dimensions, boundaries, antecedents and consequences from a multi-level perspective.

Chapters consider:

  • understandings of teachers' OCB, its nature, components, and salience in schools
  • personal, organizational, and cultural factors which might facilitate or inhibit teachers' OCB
  • contributions and the drawbacks of OCB for the improvement of educational systems, schools, and educators
  • a new conceptualization of teachers' OCB based on the unique characteristics of school and the teaching profession, and consequences for theory and practice
  • practical tools for guiding educational policy-makers,principals, and teacher educators on how to assimilate and enhance teachers' OCB.

Organizational Citizenship Behavior in Schools will appeal to scholars and researchers in educational administration, educational policy, school leadership and teacher education. It will also be of interest to supervisors, policy makers and postgraduate students in the field of education

http://www.sponpress.com/books/details/9780415720533/

Menu