ציוניוני הדרך
 המסע על

לוח השנה העברי

 

ניצה קרקובסקי

רותי וייסביין

מחזור תשס"ד

מבט על:

כולנו יודעים שחודש תשרי הוא החודש הראשון.

אבל, מה קודם למה? סיוון לניסן או אייר לתמוז?

יאנוש קורצ'אק, חנה סנש, בן-גוריון, אילן רמון ולוי אשכול . . .  מה משותף להם?

המכבייה הראשונה, מוביל המים הארצי וכיבוש אילת . . .  מתי התרחשו?

זה הזמן לחזור אל לוח השנה העברי הראשון, שהוא הראשון מסוגו בארץ.

 

מטרות לימודיות:

1.  היכרות עם ימים ומועדים מרכזיים בלוח השנה העברי.

2.  חיבור למורשת ישראל.

המשחק יכול להשתלב בתוכניות העשרה, בשיעורי עברית וכן בשיעורי חגים ויתרונו בכך שככל שמשחקים עולה רמת הידע.  
המשחק מתאים גם למגזר הדתי אשר ממילא משתמש בלוח השנה העברי. אם תבוא דרישה, ניתן יהיה להוסיף אירועים על פי צרכיהם.

 

הלומדים:

משחק זה מיועד למשחקים מגיל 9 עד 90.

הרמה הקלה – הרמה כחולה  - ניתן לשחק בבית הספר היסודי מכיתה ד' עד ו'

רמת הביניים – הרמה הירוקה -  מתאימה לילדי חטיבות הביניים.

רמת המומחים – הרמה האדומה – מתאימה לילדי תיכון ועד לגיל 90.

 

אופן השימוש והיקף:

המשחק מיועד לקבוצות של משחקים. עד חמישה משחקים בכל קבוצה ועוד כרוז.

ניתן לשחק בכיתה, בחוגי העשרה וכמובן בבית. המשחק מתאים לכל מקום בו ניתן לשבת ולפרוש את גיליון לוח השנה.

כדי ליישם את המשחק דרוש גיליון לוח השנה, כרטיסיות וטושים מחיקים.

הלומד ישחק במשחק יותר מפעם אחת. ככל שישחק יותר – יכיר טוב יותר את האירועים והמועדים המוזכרים בלוח השנה.
משחק שהתחיל ברמה הקלה, יוכל להתקדם לעבר רמת המומחים.

לפני המשחק, צריך להחליט מיהו הכרוז, לבדוק שהטושים הם מחיקים ולערבב את הכרטיסיות.

אחרי המשחק – יש לנגב את הלוח במגבוני ניר לניקוי הסימונים ומיד, הלוח מוכן לסיבוב נוסף של משחק (כמובן חשוב שהשחקנים יחליפו לוחות).

משך המשחק – כ - 30 דקות, עד לבינגו.

המשחק כולל תכנים מחגי ישראל, היכרות עם מנהיגים, אירועים היסטוריים שקרו לפני ואחרי קום המדינה וכאלו שהשאירו את חותמם על עם ישראל.

 

תיאור המשחק:
 
דוגמה ללוח המשחק:

 

דוגמה לכרטיסיות:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
מטרת המשחק והחוקים:

מטרת המשחק לסיים " במצב בינגו". מצב בינגו הוא, כאשר שחקן השלים את מספר
הקווים בהתאם לרמת המשחק שלו, בכל האירועים (הימים) שמסומנים בלוח השנה שבידיו.

לדוגמה – ברמת המומחים 6 קווים בכל 6 האירועים (הימים) שמסומנים בלוח.

 

אפיון המשחק:

המשחק היינו משחק לוח. דרך המשחק היא שילוב של טריוויה ובינגו.

האביזרים למשחק הם:

·        לוח שנה

·        כרטיסיות:

כרטיסיות כחולות -  לרמת משחק קלה

כרטיסיות ירוקות – לרמת משחק בינונית . רמת  משחק זו כוללת גם את רמת המשחק הקלה (הכרטיסיות הכחולות).

כרטיסיות אדומות – לרמת מומחים. רמת משחק זו כוללת את שתי הרמות הקודמות. (הכרטיסיות הכחולות והירוקות)

·        דף הוראות למשחק.

·        דף עזר לכרוז המכיל ריכוז לפי א-ב של כל הכיתובים על הכרטיסיות.

·        טושים מחיקים. בכל רמת משחק, משחקים בצבע המתאים.

·        קופסה לאיסוף הכרטיסיות שנקראו.

·        מגבנוני ניר לניקוי הלוח לשימוש חוזר.

את אפיון המשחק בתמונות ניתן לראות בסעיף של תיאור המשחק.

 

גורמי מוטיבציה

המשחק שלנו מעורר דיון המביא ללמידה, תחרות ואתגר.

מעורר דיון: ההכרזה של המשחקים בזמן הסימון תגרום לדיונים סביב האירוע או הדמות המוזכרים ואלו יביאו להכרה ולמודעות ומכאן להעמקת הלמידה והידע.

ויכוחים יהיו גם לגבי התאמת כרטיסיות לאירועים, (האמנם כרטיס X מתאים לאירוע?), עוד נקודה שמעמיקה למידה.

תחרות ואתגר: מאחר והמשחק מבוסס על טריוויה ובינגו הוא מעורר תחרות כי כל אחד ירצה לסיים ראשון את הלוח שלו.

גרפיקה מעוצבת ומושכת – הלוח מתאים לדמיון הפנימי של המשחק.  מראהו כלוח שנה עברי רגיל (ללא פירוט של ימות השבוע).
הלוח גדול, ברור וצבעוני. הצבע של הלוח מעיד לאיזו רמת משחק הוא מיועד.
הכרטיסיות בגודל נוח, ברורות, צבעוניות ומעוררות חשק לשחק. גם בהן הצבע מעיד לאיזו רמת משחק הן מתאימות.

אחד ההיבטים המרכזיים במשחק הוא, ככל שתשחק יותר ויותר במשחק, כך תרגיש שרמת הידע שלך עולה.

 

תהליך התכנון:

הרעיון לעסוק בלוח השנה העברי צץ לאחר י"א באדר כאשר הסתבר לנו שתלמידים לא מכירים את האירוע ההיסטורי שהתרחש בתאריך זה. מאחר וי"א באדר קרוב לפורים, בדיון בכיתה כמה  תלמידים קישרו אותו עם פורים.
כשהתחלנו עם רעיון המשחק, התעניינו אצל מורות בבית הספר, מכיתות היסוד, האם קיימים משחקים העוסקים בחגי ישראל. רוב התשובות שקיבלנו כיוונו אותנו למשחקי זיכרון.  עובדה זו העצימה את רצוננו לנסות ולגעת בחסר הזה.

מלכתחילה, היה לנו ברור שאנו עוסקות במשחק לוח כי זו הדרך היחידה שנראתה לנו מתאימה לפרוש את לוח השנה.

בתחילה חשבנו על לוח משחק בסגנון "סולמות וחבלים".  את העמקת הידע, חשבנו שיקבלו המשחקים דרך כרטיסיות שירימו בנקודות זמן שונות. התגלו קשיים רבים כגון: קישור הכרטיסייה עם פרטי המידע, לנקודה בה נמצא השחקן שמרים אותה.

תוך דיונים עם המרצה, הגענו גם לרעיון הבינגו.

בתחילה רעיון זה "הוריד אותנו" מלוח השנה וחשבנו על לוח בינגו שבו אירועים שונים.

דרך זו מרחיקה את המשחק מהראיה הכוללת של רצף האירועים על לוח השנה. לשלב הבנה זה הגענו לאחר דיון נוסף שהיה לנו עם המרצה. מכאן, הדרך הייתה פתוחה.

חזרנו חזרה אל לוח השנה. 
חשבנו שנוכל להיעזר בלוחות שנה קיימים. חיפשנו בחנויות לוח שנה כזה שיענה על הצרכים. הצורך שלנו היה:

לוח שנה שמכיל את חודשי השנה העבריים והתאריכים א – ל' ללא פירוט ימים וללא קישור ללוח שנה לועזי. למעשה רצינו פריסה שמתאימה לכל שנה ולא לשנה ספציפית.

לוח כזה לא מצאנו. לכן, יצרנו אותו.

באינטרנט מצאנו אתר מקיף ללוח השנה העברי שבו יש אירועים לכל אחד מהחודשים. מאתר זה  http://www.emek.org.il/library/luachshana/luach1.htm

בנוסף, נעזרנו  באתרים של משרד הדתות, אתר הכנסת,  מט"ח Y-net.

כ"כ השתמשנו בספרי ילדים העוסקים בחגי ישראל. נעזרנו בהם לגבי רמת ידע המתאימה לגיל בית הספר היסודי.

 

בעקבות הערכת עמיתים:

לאחר ששיחקנו משחק ניסוי עם העמיתים שלנו לקורס, הגענו להבנות שניתן להגיע אליהן רק עם שחקנים ביקורתיים שהם לא חלק מקבוצת הוגי רעיון המשחק. 

את משחק הניסוי עשינו ברמת מומחה (הרמה האדומה).  טענתם של חלק מחברי הקבוצה הייתה שיש מעט מדי ימים מסומנים וזה מוריד מרמת המתח של המשחק.

בעקבות הערות אלו, החלטנו שיש לערוך שינוי ועלו לנו שני רעיונות אפשריים. מאחר ותמה שנת הלימודים, לא הצלחנו לבדוק את שני הרעיונות על קבוצת העמיתים ולכן, נביא כאן את שני הרעיונות.

 

רעיון א'

בבסיס הרעיון, הוספה של ימים מסומנים כאשר לכל יום כזה, פחות פריטי ידע.

רמת משחק

מצב נוכחי

הצעה חדשה

 

ימים מסומנים

פריטי ידע ליום

ימים מסומנים

פריטי ידע ליום

מומחים

6

6

10

4

ביניים

8

4

12

3

מתחילים

12

2

15

2

 

רעיון ב'

 

 

 

 

הוספה של "מהירונים".

בכל אחת מרמות המשחק, נוסיף ימים שיקבלו רקע בגוון שונה. לגביהם יצטרך המשחק למלא רק פריט ידע אחד.למומחים נוסיף 8 "מהירונים", לרמת הביניים 6 "מהירונים" ולמתחילים ארבעה בלבד.

בינגו יהיה רק כאשר משחק יסיים את הימים שמסומנים בשני הגוונים.

 

מקורות:

 

ספרים:

ניר-יניב נ.,  חגי ישראל מנהגים ומסורת, הוצאת יבנה בע"מ, 1997.

צ. פפר, אלבום חגי ישראל, הוצאת סטודיו גרף, תשנ"ד.

מקורות מקוונים:

אתר מקיף ללוח השנה העברי

http://www.emek.org.il/library/luachshana/luach1.htm

אתר החגים של בית השיטה

http://www.chagim.org.il/

אתר משרד הדתות

http://www.religions.gov.il/hagminhag.html

אתר הכנסת

 http://www.knesset.gov.il

מט"ח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית

http://lib.cet.ac.il

דעת - המרכז ללימודי יהדות ורוח

http://www.daat.ac.il/daat/history/korchak-2.htm

אתר ידיעות אחרונות, כתבה על אילן רמון

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2410255,00.html

האתר של חברת מקורות

אתר מט"ח על יאנוש קורצ'אק

http://lib.cet.ac.il/Pages/sub.asp?kwd=1038&type=pic

אתר הסוכנות על אישים יהודיים מפורסמים

http://www.jafi.org.il/education/100/hebrew/people/people.html

 

המפתחות:

ניצה ורותי – מנחות בהכשרות מורים ופיתוח תוכניות לימודים משולבות מולטימדיה. בשנים האחרונות אנחנו מורות למחשבים בבית ספר יסודי ומרכזות תחום זה.

במסגרת עבודתנו אנו קשורות לכל האירועים שמתרחשים בבית הספר ומשוחחות הרבה עם הילדים במהלך השיעורים. מכאן גם הרגישות שלנו לצורך בהעשרה מעבר לתוכנית הלימודים הפורמלית.

 

 

 

 

תאריך ‏22/10/04