דתות בארצנו הקטנטונת היאם נסראלדין מחזור תשס"ד
מבט על | מטרות לימודיות | הלומדים | אופן השימוש | תאור המשחק | תחליפים וערך מוסף | | גורמי מוטיבציה | תהליך התכנון | מקורות | המפתחים |
מבט על המשחק עוסק בנושא דתות וחושף את המשתתפים למאפיינים שונים של ארבע הדתות המרכזיות בארץ: היהדות, האסלאם, הנצרות והדרוזים. המשחק מבוסס על המשחק המקורי של הטאקי הידוע אך עם שינויים בהתאם. המשחק מכיל שני סוגי קלפים : קלפי משחק וקלפי פקודה. קלפי המשחק מציגים את מאפייני הדתות: שפה, דת, ספר דת, מקום תפילה, מקומות קדושים, סמלים ייחודיים, דמויות קדושות, אביזרי ליבוש מסורתי, לוח שנה. משחקי התפקיד מכילים ג'וקר, קלף דת וקלף אנשי הדת שתפקידם יוסבר בהמשך. המשחק מאפשר להכיר את השונה והמשותף בין ארבע הדתות בארצנו.
מטרות לימודיות השחקנים יכירו את ארבעת הדתות המרכזיות בארץ: היהדות, אסלאם, נצרות והדרוזים. השחקנים ייחשפו למאפיינים שונים של כל הדתות: שפה, ספר דת, לוח שנה, טקסים, חגים ומועדים, סמלים ייחודיים, מקום תפילה ומקומות קדושים. המשחק דורש מהשחקנים ידע בסיסי והכרות עם הדתות אך ידע זה אינו חובה כי ניתן להשתמש בהסברים שבתחתית כל כרטיס משחק. ההסבר מאפשר לשחקן שאינו מכיר את הדת הנתונה הזדמנות להכיר את מאפייניה. הנושא אינו משולב בתכנית הלימודים כפרק לימודי אך משולב במטרות העל של מערכת החינוך והנו חינוך לרב תרבותיות, קבלת האחר וכבוד לשונה.
הלומדים המשחק מיועד לנוער ולבוגרים. בבית הספר ניתן להשתמש בו מכיתה ה' ומעלה. המשחק מיועד למבוגרים ולא רק לפעילות לימודית במסגרת בית ספרית אלא למסגרות שונות 0לסטודנטים לתואר שני, למשל). המשחק דורש ידע והכרות כללית עם ארבעת הדתות המשתתפות במשחק אך אין ידע קודם זה חובה אלא ניתן לרכושו במהלך המשחק עצמו וזאת על ידי ההסברים המלווים לכל הכרטיסים. הסברים אלו עונים על מטרת המשחק שהנה חשיפת השחקנים לדתות ולא רק בדיקת הידע הקיים שיש ברשותם.
אופן השימוש והיקף המשחק מיועד לשני שחקנים ומעלה וניתן לשחקו בנסיבות שונות ומגוונות: בכיתה, בהפעלה חברתית, בבית ובכל מרכזי פעילויות הנוער. ניתן להשתמש במשחק במספר פעמים ולא באופן חד פעמי. בעצם דבר זה מומלץ כי זה רק יחזק את הידע וההיכרות של השחקנים עם הדתות ומאפייניהם. על מנת לשחק את המחשק יש צורך בכל הכרטיסים ובדף ההסבר ואין צורך בלימוד מוקדם של הנושא. הזמן המשוער למשחק בין רבע שעה לשעה, הדבר תלוי בידע השחקנים והיכרותם עם הדתות. ככל שהשחקנים בקיאים יותר במאפייני הדתות, המשחק יזרום מהר יותר.
תאור המשחק
המשחק מציג ארבעה דתות מרכזיות בארץ: יהדות, איסלאם , נצרות ודרוזים. כל דת מוצגת על ידי קלפי המשחק המציגים את המאפיינים הבאים: שפה, טקסים, חגים ומועדים, לוח שנה, דמויות קדושות, מקומות קדושים, סמלים ייחודיים, אביזרי ליבוש מסורתי (או דתי), ספר הדת ומקום התפילה. כל קלף מציג את המאפיין, שמו המקורי, צורת ביטויו בעברית ותמונה (שהדבר מתאפשר ). בתחתית כל קלף ישנה הגדרה המסבירה את הקלף ושיוכו. במשחק ישנם קלפי פקודה: · אנשי הדת: לכל דת קלפים ראשים ("יהודים, מוסלמים, דרוזים, נוצרים"). קלף כזה מאפשר לשחקן לשחק בכל קלף השייך לאותה דת (כלומר קלף אחד על פי המאפיין שהשחקן בוחר). · הדת: לכל דת קלף עם שם הדת. קלף זה מאפשר לשחקן להיפטר מכל הקלפים שבידו השייכים לאותה דת. · ג'וקר: קלף זה מאפשר לשחקן לשנות את הדת ואת המאפיין כרצונו. כללי המשחק: · כל שחקן מקבל 8 קלפים באקראי · שאר הקלפים משמשים כ"קופה" · שמים קלף מהקופה באמצע (רק קלף משחק ולא תפקיד) · כל שחקן בתורו צריך להניח קלף השייך לאותה דת או לאותה קבוצת מאפיינם. דוגמא: אם הקלף האחרון הנו "הקוראן", אז ניתן לשים קלף השייך לדעה המוסלמית או קלף של ספר דת אחרת. · שחקן שאין בידו קלף מתאים, צריך לקחת אחד מהקופה אפיון המשחק: קלף משחק: כל הקלפים המציגים את המאפיינים של הדתות. דוגמא: קלפי תפקיד: אנשי הדת: לכל דת קלפים ראשים ("יהודים, מוסלמים, דרוזים, נוצרים וצ'רקסים). קלף כזה מאפשר לשחקן לשחק בכל קלף השייך לאותה דת ללא הגבלת מאפיין. דוגמא: הדת: לכל דת קלף עם שם הדת. קלף זה מאפשר לשחקן להיפטר מכל הקלפים שבידו השייכים לאותה דת. ג'וקר: קלף זה מאפשר לשחקן לשנות את הדת ואת המאפיין,
מטרת המשחק: להיפטר מכל הקלפים. מנצח מי שמתפטר מכל הקלפים שבידו ראשון.
תחליפים וערך מוסף בחיפושי אחרי תמונות למשחק וחומר עיוני שיעזור לי בהגדרת המאפיינים של כל דת, חיפשתי גם משחקים שעוסקים בנושא הדתות בארץ. החיפוש נעשה על ידי שימוש במנועי חיפוש WALLA, GOOGLE ו START, חיפשתי באתרים חינוכיים כמו סנונית אך לא מצרתי משחקים שעונים על צורך זה. רוב המשחקים עוסקים בדת אחת או במאפיין אחד למשל משחק על היהדות או על החגים אך אין שילוב של הדתות על פי מאפיינים שונים. ערכו המוסף של משחק זה הנו בשילוב בין הדתות השונות והחשיפה לשונה ולמשותף ביניהם. בנוסף, אין חובה לנוכחות המורה בעת המשחק כי ישנן הגדרות לכל הקלפים.
גורמי מוטיבציה מוטיבציה אישית: אתגר: למשחק ישנן מטרות ברורות ומוגדרות. על השחקן להתפטר מהקלפים שבידו כמה שיותר מהר. התוצאות לא ודאיות כי זה תלוי במהלכים שכל שחקן מבצע. המשוב הנו מידי גם מהקבוצה וגם מההגדרות של הקלפים. סקרנות: קלפי כל שחקן מוסתרים מהאחרים כך שחשקן אחד אינו יודע מה השני יכול לעשות. כן גם על השחקן לזהות את הקלף ואת הדת השייך אליה (למרות שלדעתי ההגדרות בתחתית הקלפים עלולות להוריד מרמת הסקרנות מצד אחד, אך מצד שני קלף שלא מוכר לשחקן יעלה את סקרנותו לעיין בהגדרה). שליטה: ישנה רמה מסוימת של תלות בין השחקנים. מצד אחד כל שחקן רשאי לבחור את צעדיו ולשחק בכל קלף שחף בו, עדיין מהלכיו תלויים במהלכי האחרים. יתרונה של תלות זו הנה בצורך של כל שחקן לעקוב אחרי מהלכי האחרים ולא להתנתק מזרימת המשחק בקבוצה אך עדיין מאפשרת לו לשלוט בצעדיו בעצמו. השימוש בקלפי הפקודה והג'וקר מעלים את רמת שליטתו של השחקן במשחק ומשפרים את סיכוייו להצלחה ואת אפשרויות הבחירה שעומדות בפניו. מוטיבציה בין אישית: שיתוף תחרות והכרה: שלושת המרכיבים קיימים במשחק ומעלים לדעתי את המוטיבציה של השחקן להכרת הנושא.
תהליך התכנון בשלב התכנון היה לי שני תהליכים נפרדים, הראשון היה הצורך לעשות משהו בחוסר הידע של האנשים ושל עצמי בקשר לדתות שונות. צורך זה התחזק במשך לימודיי לתואר שני ובמיוחד כשעמדתי לא פעם בפני שאלות המבררות מי הם הדרוזים ובמיוחד כחברה טובה שלי שאלה אותי "האם את דרוזית נוצריה?" ואז הבנתי עד כמה המצב גרוע. במקביל היה ברור לי במשך הקורס שלנו שאני צריכה להכין משחק לימודי ומההתחלה חשבתי על משחק טאקי קלפים כי זה הכי אהוב עליי. אך לא הצעתי את הצעתי זו כי חשבתי שהנושא חייב להיות פרק לימודי בתכנית הלימודים. עכשיו זה ברור לי שזה כן חלק לא רק מתכנית הלימודים אלא ממערכת החינוך בכלל. התלהבותה של המרצה מהנושא עודדה אותי לפתח את המשחק והדיון שנוצר בין חברי הקבוצה הבהיר והדגיש בפני את הצורך במשחק שכזה. את החומר העיוני אספתי בשתי צורות, בחיפוש עצמי ובעזרת הקבוצה. שלחתי לחברי הקבוצה טבלה עם שמות הדתות ומאפייניהן וקיבלתי מהם משוב בחזרה. אך אין הדבר הספיק, חיפשתי חומר עיוני בספרים ובמיוחד באינטרנט. גיליתי שישנו חומר רב על היהדות למשל אך הרבה פחות על הדרוזים. לכן אספתי גם ממקורות מקומיים מהכפר. את רוב התמונות הורדתי מהאינטרנט. התייעצתי עם אנשים מארבעת הדתות על מנת לאמת את המידע שבידי וכשהיו התלבטויות בין אנשים פניתי למקורות אחרים כמו ספרים. את המשחק ערכתי במצגות של POWER POINT כי היה קל יותר לעצב את הקלפים כשקופיות. אחת הסוגיות החשובות בבניית המשחק היית ניסוי המשחק. הדבר נעשה במסגרת הקורס בכיתה. ניסוי זה תרם בהעלאת כמה בעיות הכרוכות בתוכן המשחק. כך, למשל בתחילת התכנון כללתי במחשק 5 דתות (כולל צ'רקסים) אך במשך הניסוי התברר שעדיף להוציא את העדה הצ'רקסית מהמשחק כי הנה חלק מהדת האסלאמית ואם נכלול אותה יש לכולו עדות אחרות. לכן בחרתי להתמקד רק בארבע הדתות המרכזיות בארץ. בנוסף מהניסוי בכיתה הודגש הצורך בהגדרת הקלפים כי הרבה פעמים לשחקנים היו קלפים שלא יכלו להשתמש בהם כי לא ידעו למה הם שייכים ומה פירושם. ועל מנת שלא להצטרך לליווי של המורה בעת המשחק הוספתי לכל קלף הגדרה בתחתיתו לגבי שיוכו ופירושו. מפיתוח משחק זה למדתי רבות אך בעיקר שזוהי משימה לא פשוטה בכלל שדורשת בקיאות רבה בתחום התוכן הלימודי הנדון וכן גם במרכיבים רבים של יצירת משחק. תהליך זה פיתח את המודעות שלי וחשיבתי הביקורתית לגבי משחקים רבים המצויים בשטח והנראים כמיוחדים אך לא יעילים כראוי. יותר מכל למדתי שמשחקים זה באמת עניין רציני.
מקורות ספרים ומאמרים Malone, T. W., & Lepper, M. R. (1987). Making learning fun: A taxonomy of intrinsic motivations for learning. In R. E. Snow & M. J. Farr Eds. Aptitude, learning and instruction. Volume 3: Conative and affective process analysis (pp. 223-253. Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum. Lepper, M. R. &. Malone, T. W.(1987). Intrinsic motivation and Instructional Effectiveness in Computer-Based Education. In R. E. Snow & M. J. Farr Eds. Aptitude, learning and instruction. Volume 3: Conative and affective process analysis (pp. 255-286 . Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum. מקורות מקוונים אתר משרד הדתות http://www.religions.gov.il/ אתרים שונים – מידע על הדתות: http://www.orot.macam.ac.il/maagar/arzi/reka/islam.htm http://www6.snunit.k12.il/druz/4a.html http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=663
המפתחת היאם נסראלדין, מורה לאנגלית, מחנכת כיתה ה, ויותר מהכל אימא של מולאן.... בחרתי דווקא בנושא היכרות עם הדתות בארץ ממפגשי עם סטודנטים באוניברסיטה מדתות שונות שחסר להם ידע לגבי דתות אחרות וזה כולל אותי.